ארבעים אלף דולר

ארבעים אלף דולר

ארבעים אלף דולר,
זה הסכום המשוער ששילמה קארי בראדשו (הדמות המיתולוגית מ "סקס והעיר הגדולה") עבור האהבה הכי גדולה שלה.
אהבה שתלויה במעצבי על, בחנויות אופנה, בבוטיקים קטנים ומטריפים בעיר הגדולה.
אהבה שגורמת לכל אישה להיראות גבוהה יותר, יפה, נחשקת, בקיצור, הכי נשית שאפשר.
קארי הפכה לאייקון אופנה בזכות בחירותיה השנויות במחלוקת, היא העיזה קצת אחרת…
ברשותכן, על הבגדים שלה אדבר בפעם אחרת.
היום אני רוצה להתחיל מכפות הרגליים שלה, יותר נכון, מהיופי הזה שמונח עליהן בסטייל.
אז ככה: נכון שלכל אישה – יש את הפטיש שלה, אבל תודו שאין כמו נעליים מדהימות כדי לשדרג כל הופעה…
וכך קרה לי, שמצאתי את עצמי בצהרי שישי יוצאת יחד עם השמש וחברתי האהובה,
לנשום אוויר הרים צלול ברחבי הבירה.
לא מתוך מטרה. לגמרי שוטטות לשמה…

ואז זה קרה.

הם עמדו בגאווה בחלון הראווה, הביטו אלי, כאילו אומרים: "מעצב העל "וינס קמוטו" פיסל אותנו במיוחד עבורך".
אנחנו מחכים רק לך.
היו כאן הרבה בנות לפנייך שהתאהבו בנו (איך אפשר שלא?)
אבל להן זה פשוט לא התאים. אנחנו זקוקים לרגליים ארוכות שיישאו אותנו בגאווה. רוצים לפאר כפות רגליים בנוחות ובאהבה.

נכנסתי, מדדתי, "עשיתי" סיבוב…
המוכר לא היה צריך לשכנע אותי במאומה. המגפיים האלה פשוט מכרו את עצמם בשבילי.
כשהראש לא פועל והלב כמעט לא פועם, אז הרגליים מדברות בעד עצמן…
וככה, בלי שתכננתי מראש, זוג מגפיים הורסים "העיפו" לי את השכל לרגליים (תרתי משמע!)
כמו ילדה קטנה שקונים לה את הזוג הראשון.
אני ישנה איתם. (טוב, לידם…) מריחה אותם, מלטפת אותם (לא בקטע כזה, לגמרי בשביל להרגיש את העור המשובח ממנו עשויים)
טוב, הבנתן את הפואנטה: "מגפיים נועלים באהבה, או לא נועלים בכלל".

ארבעים אלף דולר
חודש טוב ונפלא מתמיד 🙂
דוכסית.

אהבת? לחצי לייק!


תרצי לקבל מייל בכל פעם שעולה פוסט חדש בבלוג?
מלאי כאן את פרטייך:

8 תגובות

  1. חגית החגיגית 14/02/2013 ב 22:37

    דוכסית יקרה ואהובה!!!
    מי זאת החברה הזו שלך שאיתה את מבלה בצהרי יום שישי ואיך זה שלא איתי ?!? חוצפה!!!
    חחח….. מגפיים סוף הדרך, וכשאת נועלת אותן, הן בכלל הורסות את הבריאות. כמוך.
    המיוחד הוא שעלייך הן נראות שונה מנשים אחרות שינעלו אותן. מאחר ויש בך יכולת התאמה מיוחדת במינה, ועם החצאיות המקסימות שלך (שכמה מהן גם רכשת עם החברה ההיא…. ) זה נראה ליגה!
    את אלופה. מודל לחיקוי ולהערצה!!!!!
    המשיכי כך!!! והחשוב הוא שעם המגפיים ובכלל תמשיכי "ללכת בדרכים ישרות…"
    נשיקות.

    • דוכסית 17/02/2013 ב 22:31

      אהובתי היפה בנשים,
      לעונג לי לקרוא את תגובתך המחממת את ליבי בכל פעם מחדש
      ומרגשת אף יותר…:)
      מי היא אותה חברה? עלמת חן אהובה,
      אם לא את!!!!!!!
      אני מרגישה ברת מזל להיות חברתך.
      באהבה ענקית,
      שלך תמיד
      דוכסית

  2. שפרה 14/02/2013 ב 23:00

    אחד האוספים הגדולים שלי בתחום האופנה זה הנעלה ‏
    הנעל היא הבסיס והיסוד לכל מה שתלבשי…
    כל מילה שנכתבה אמת לאמיתה
    ונותנת חשק לסיבוב שופינג איתך….
    אז מתי את פנויה??‏
    את סטיליסטית ברמה שהעם עוד לא הכיר!‏
    הדור הנשי של ימינו חייב אחת כמוך בכותרות!!!‏
    מה שכן תקצרי את זמן ההמתנה בין פוסט לפוסט…
    אם לא בשבילך אז בשבילנו ‏:‏)‏

    מתגעגעת לימים..
    שפרה.

    • דוכסית 17/02/2013 ב 22:35

      את הסומק הפזור בלחיי – כל גוש דן כבר רואים…. 🙂
      שפרה אהובתי,
      כשליבך מתרחב מאהבה ואת שופעת ומשפיעה מטובך
      השפתיים שלי מתרחבות כאילו מעצמן, לחיוך גדול, חם ואוהב
      כזה שעושה טוב על הלב
      מחמם אותו, ומפזר הרגשה נפלאה בכל הגוף… מחלחל פנימה ונוגע בנשמה.
      איך אוכל להודות על תגובתייך?
      בואו נסגור דיל:
      את תהיי אורחת בבלוג שלי לרגל בוא האביב
      יש לך כמה שבועות להתכונן
      עם כשרון כתיבה כשלך,
      חוש לאופנה מטורף…
      אני בהחלט רוצה שתפארי את נוכחותך בבלוג שלי.
      מה דעתך?

      • שפרה 19/02/2013 ב 22:14

        איזה פירגון מחמיא….
        נשמע מעניין ומסקרן לקחת חלק ביצירת המופת שלך
        רק שאצטרך לעבוד הרבה בכדי להגיע לרמת הכתיבה והתוצאה שלך…
        למרות החשש אקח את ההצעה
        כי זו הצעה של כבוד
        וזה כבוד להיות שותפה בהצלחה!!‏
        מחכה לאביב פרחוני מתמיד ‏:‏)‏

        שפרה.

        • דוכסית 21/02/2013 ב 23:31

          שפרה חמדתי האהובה,
          כמעריצה את עוקבת,
          לכבוד הוא לי לשתף אותך בחוויה.
          זו אכן חוויה אדירה,
          לשזור מילה במילה.
          בעונג רב אצבעותי פורטות על המקלדת…
          רצות במהרה לא רוצות לפספס אף מילה.
          בואי קחי חלק
          גם את יכולה
          נסי, טעמי וראי כי טוב 🙂
          אלפי נשיקות
          מתגעגעת עד מאוד,
          דוכסית,

  3. לבונה הדרומית 18/02/2013 ב 12:14

    דוכסית מחוננה!
    כל פעם מחדש אני נפעמת מהכתבה..
    את כל-כך מתארת יפה
    שבא לי החשק לעזוב ולרוץ ולאתר
    היכן את מסתובבת? ומי זה שמדליק לך
    את הקניה הנחשקת,
    אכן רגלים זה דבר חשוב
    ומי שנושא אותן חשוב עוד יותר
    ומה נועלים זה עיקר עיצוב הגוף
    פה אין חסכון הנוחות זאת מילת המפתח
    אל תשכחי כפי שאמרה חגית החגיגית
    שמה ש"רוקד" {ביטוי של הלימה}
    עליך אינו מתאים לכל אחת
    את באמת באמת מיוחדת
    אחת ויחידה
    הכתבה ממש ממש נפלאה

    • דוכסית 21/02/2013 ב 23:28

      לבונה דרומית אהובה,
      שמחה לדעת שאני מביאה את החשק
      לקנות, לטייל לבלות
      את תמיד יותר ממוזמנת…
      לעונג יהיה לי לטייל איתך ברחבי הבירה
      לנשום את האויר, להרגיש את האווירה.
      "להסניף" את הריחות המשכרים
      בשווקים, בסמטאות ובכיכרות
      תודה על הפירגון
      והמילים הטובות אשר לי יקרות הן מכסף רב.
      נשיקות וחיבוקים 🙂
      דוכסית

השאירי תגובה

שדות חובה (*)