דברים שלא מדברים עליהם אחרי לידה

דברים שלא מדברים עליהם אחרי לידה


הייתה לי התלבטות גדולה לגבי הפוסט הזה.
ברגע שכבר התיישבתי לכתוב, לא האמנתי שזה יכול להיות פוסט.
זה צריך להיות ספר. זה מוכרח להיות ספר עב כרס.

בשם כל האימהות. בשם כל התינוקות. בשם כל המילים שצריכות להיאמר בעולם.

בפרקים הקודמים:
הגיגים מהבטן, ואז הגיעה ארייה

כל הדברים שלא מדברים עליהם אחרי לידה:
החלטתי שאני חייבת לכתוב אותם. דווקא אותם, לפני שאני ממשיכה או יותר נכון מתחילה לכתוב על החיים עצמם.
אני מוכרחה להקדיש את תחילת הפוסט לחודש הראשון בחייה של ארייה, יותר נכון בחיי שלי עם ארייה.

הנה זה בא:

חוסר האונים הזה שאת מרגישה ברצון להיות.
אני עוד לא מדברת על הרצון להיות מושלמת.
רק להיות. להתקיים.

כשאת אחרי לידה, כאובה, מדממת, מדדה (תפרים, מישהי?) את לא צריכה עצות. את לא צריכה שיחפרו לך בראש.
את צריכה עכשיו בדיוק את מה שהתינוק שלך צריך: אוכל טוב, שינה טובה ואהבה. הרבה אהבה.

אהבה זה שיכינו לך כוס קפה וייקחו ממך את הבייבי ל- 7 דקות. שתשתי את הקפה עד הסוף. בלי דאגות.
עם נשימה בין לגימה ללגימה. ואווו. לשתות קפה חם ולנשום.

אהבה זה לאפות לך עוגה ריחנית. (יכול לעבוד נהדר עם הסעיף הקודם 😊 )

אהבה זה להבין שקפה ועוגה הם קינוח אחרי ארוחה, וגם לארוחה צריך לדאוג לך.

אגב, סלט פירות עסיסי / פלטת סושי / פנקייקים כשל"פ הם ארוחה נפלאה. רק אומרת 😊

אהבה זה לתת לך לישון. לא להגיד לך כשהוא ישן -תשני. מה זה הבלוף הזה?

כאריוש ישנה אני אוכלת או מבשלת או עושה מהר סדר או ניקיון (מה ניקיון עכשיו? 🙂 אהה, תקשיבו רגע, אני לא מדברת על פאנלים, אני מדברת על כלים בכיור, ניקיון האסלה. דברים בסיסיים כאלה)

כשאריוש ישנה אני מתקלחת או מעיזה להסתכל בטלפון (כשאני איתה, אני מצמצמת למינימום ההכרחי את השימוש בו, נראה לי הזוי "לתקוע" לה גב של מכשיר סלולרי מול העיניים)

כשאריוש ישנה אני מחליפה מילה עם המגדלור, פנים אל פנים. כי עם כל הכבוד לאריוש (ואני אמא מאוהבת!!!) אבא שלה היה כאן לפנייה והוא המנייה הכי יקרה שלי בעולם הזה.

כשאריוש ישנה אני לפעמים לא מצליחה להירדם. כן, אני גמורה מעייפות, אבל לפעמים מרוב שאני מותשת אפילו לישון גדול עלי.

טוב, לפחות מישהו ישן בבית הזה 😊

אהה, ועוד משהו, אם באתם לבקר ולראות את הבייבי החדש, תביאו איתכם סיר חם וקינוח ותישארו לסדר ולפנות. אל תצפו שהיא תארח אתכם.

גם אם האם הטרייה לבושה! מאופרת! והמשפט השנוא עלי בעולם: "לא נראית אחרי לידה". (זאת לא מחמאה, תאמינו לי.)
היא מרגישה הכי חלשה בעולם. היא התלבשה והתארגנה, לא כי יש לה כוח.
נכון, היא יכולה להישאר בפיג'מה כל היום, אבל אחרי הנס הטראומתי הזה שנקרא לידה,
יש מצב שהיא תרצה להיראות טוב כדי להרגיש קצת יותר טוב מ-איך שהיא באמת מרגישה.

להתלבש, להתאפר, להציע את המיטה, לחתל, להאכיל (ההנקה כל כך כואבת בהתחלה, אלוהים! כמעט כמו התפרים. אבל זה עובר, מבטיחה לכן. מבטיחה! ) בקיצור, אחרי כל הארבע וחצי פעולות האלה – היא גמורה.
זהו. עכשיו הגעתם לחזות בפלא הרך הנולד? תנו לו לישון ולכו לעשות פאנלים. (מישהו חייב לעשות פאנלים בבית הזה 😊 )

הנה רשימת מתנות חלקית שאפשר להביא ליולדת (כאלה שאני קבלתי מאחיותיי ומאחיות של המגדלור ושמחו אותי עד מאוד):

ניקיון יסודי לאמבטיה כולל ריחניים, מגבות נקיות. נו, הרגשה של ספא. זה מרומם את הנפש.

פיג'מה חדשה או בגד בית חדש ונעים. (עובד טוב אחרי הסעיף הקודם 😊 )

שעה וחצי – שעתיים של בייבי סיטר לרך הנולד בזמן שהאמא הטרייה ישנה בחדר אחר. גם אם היא לא תישן, היא תנוח.
היא חייבת לנוח. חייבת להרים את הרגליים גבוה ולנשום סדיר. זה מקל על הכאב שם למטה.

בואו רגע נחזור למשפט של: "את לא נראית אחרי לידה"

תבינו, העולם לא בנוי למראה של אישה אחרי לידה.
זהו, אמרתי זה.
הכאבים אחרי לידה כל כך איומים שאם לא היה לנו את יצר ההישרדות אני לא חושבת שאמא שלי הייתה מביאה שבעה ילדים.

כל אחת ומבנה הגוף שלה. וכמה שהיא עלתה וכמה שירד ממנה בלידה.

בשורה התחתונה: בגדים צמודים וקטנים כבר לא עולים עלי, ובכלל, אני מרגישה שעם החיים החדשים שהבאתי לעולם, משהו חדש נולד בי.
אני לעולם לא יחזור להיות מה שהייתי לפני הלידה. ואני גם לא רוצה.

פתאום כל מה שאני רוצה ללבוש זה שמלה שלא צריכה גיהוץ (מינימום עבודה 😊) יש לה כפתורים, ככה שאפשר להניק, ואם אין לה כפתורים (לפעמים אני שואבת, יוצאת ומאכילה מבקבוק וזה לא רע בכלל)
ואז תנו לי שמלה-שאם לא הספקתי לשים חיתול-והבייבי פלטה עלי-אז כזאת שמתנקה בקלות עם מגבון,
אני יכולה גם לסכם את זה במשפט: פתאום כל מה שאני רוצה זה ללבוש שמלה שאני מרגישה בה מיליון דולר (מקסימום הצלחה 😊)

הנה רשימת מתנות לרך הנולד:

בינינו, הרך הנולד לא צריך את כל זה, והדברים הנפלאים האלה מיועדים לאמא שלו, הם מנחמים אותה,
לראות את כל המתיקות הזאת, עושה לה טוב בלב, לראות את הבייבי לבוש כל כך יפה, ישן במיטה מאובזרת ביופי חלומי,
זה משמח אותה, ואנחנו התכנסנו כאן היום כדי לשמח את כל האימהות בעולם, לא?!

אז רק בשביל הסדר הטוב אני אומרת שזה מתנות לרך הנולד:

מובייל בעיצוב אישי.

טוב, תקשיבו, אני והמגדלור חיפשנו הרבה זמן מובייל לאריוש שלנו ולא מצאנו.
הכל מגושם כל כך. פלסטיק גדול וכן, קצת מכוער… סליחה מראש, אבל זה מתאים למיטה במעון. לא במיטה בחדר שינה. מפה לשם, הגעתי ל Très Jolie – עיצובים בעבודת יד

במשך שלושה ימים (לא רצופים, אין שום דבר רציף אחרי לידה 😊) חרשתי את האינסטגרם שלה.

אפרופו רציף, שמעתי שבזמן "חופשת לידה" נשים גומעות סדרות על ימין ועל שמאל.
אני לא זוכרת מתי לאחרונה (או בכלל בחיי, אבל זה כבר שייך לפוסט אחר) החזקתי שלט של טלוויזיה.
הייתי בטוחה שיהיה לי מלא זמן פנוי אחרי לידה. אז זהו שלא!

בכל מקרה, הדבר התרבותי היחידי שעשיתי מאז שארייה נולדה ועד היום הוא: לקרוא את הספר שחברתי ח' האהובה הביאה לי העונה לשם "עקרון הרצף".

אפשר לומר שהתחברתי לרעיון של העקרון שהתינוק צריך להרגיש אותך קרוב ולא להיות כלוא כל היום בתוך עגלות ועריסות ואין כאן עניין של פינוק, יש כאן צורך בסיסי וקיומי. נקודה.
אבל – לרצף ההתפתחותי מלידה טבעית בבית ועד-החיים בג'ונגל טובים יותר – קצת פחות התאים לי 😊

אז איפה הייתי ומה עשיתי?

דברתי על חוסר רצף. ברור. כי עצרתי את הכתיבה. ארייה התעוררה וכל השאר היסטוריה 😊

בקיצור, נחשוש לתינוק, תעודת לידה בעיצוב אישי, מובייל חלומי.

בחיי, היה לי כל כך קשה לבחור את הדמויות למובייל, אבישג, בעלת העסק רוקמת חלומות מתוקים בעבודת יד מלאי אהבה, לאימהות אחרי לידה. זה האינסטוש שלה. ממליצה בחום. זה ממש שימח אותי לקבל את החבילה ועדיין משמח אותי בכל יום מחדש.
המשוואה פשוטה: אמא שמחה, ילדים שמחים, ואז האבא מאושר, לא?

החיים עצמם

חיים, ברוכים הבאים לחיי, נעים מאוד 😊
אני אמא של ארייה.

אני מכורה לייצור הקטן הזה שגדל לי מול העיניים בקצב מסחרר.
אני מאוהבת בכפות הרגליים שלה, אני מתמלאת באושר בכל פעם (כל יום, כל היום 😊)
לקפל לה בגדים, להחליף לה מצעים, לקלח אותה, להאכיל, לחתל, לחייך אליה, נשבעת שהיא מחייכת אלי בחזרה!
אני מתבוננת בה לפעמים בלי לומר כלום (כי בכול יתר הזמן אני חופרת לה בטירוף, שירים, מופע בידור יחיד, שיחות סרק, עומק, נותנת לה זמן תגובה 😊 וכיוצא באלו)

התחלתי את הפוסט בחוסר אונים כי חשוב לי להגיד גם את זה.

לא הכל וורוד, אבל בסוף היום, שמגיע ממש מהר, אגב. אני יודעת שאני וכל הנשים בעולם מגדלות כאן את דור העתיד. במסירות. בסבלנות. באהבה גדולה.

מגיע לנו כפיים.

מגיע לאימהות שלנו כפיים.

גברים, התפקדו נא 😊

לפני הלידה, הייתי בטוחה שלא אראה את פני ביתי לעולם ברשתות. בכלל, חשבתי שאעלם מהעולם, ארד מהארץ, נו, סוף העולם.

אבל אז ילדתי 😊 והעולם כמנהגו נוהג.

וכשם שרציתי לחלוק את בשורת ההיריון על איילון, נראה לי לגיטימי שעכשיו ארייה תתחיל לככב שם 😊
אמ-מה, המגדלור פחות בעניין. (כמה מפתיע!)

בכל מקרה, אני לא יודעת מתי אזכה שוב להקליד-את-עצמי-לדעת 😊 רק אומר שמעתה ועד הודעה חדשה,
התמונה הזאת – היא הכי קרוב לפנים של אריוש שאני יכולה לחשוף קבל עם ונשותיו.

זהו להיום, הולכת עכשיו לתת בוסה על הלחיים של הילדה הכי יפה בעולם.

פינת הפירגון לנשים עצמאיות שיש להן עסק מצליח ומעורר השראה, או בקיצור:

מה לבשנו?

השמלות שלי:

שמלות צנועות, נעימות על הגוף (חשוב שנראה טוב גם כשחמסין בחוץ, לא?) של המעצבת רוני אוהב ציון. למותג שלה קוראים בירקדין. כן, יש מילה כזאת בעברית, דברנו עליה כאן בבלוג.
אבל עזבו עכשיו דיבורים. אם את רוצה להיראות מיליון דולר בחג או בסתם יום של חול ואת רוצה לפנק את עצמך בשמלה יפה, כזאת שתחמיא לך עכשיו, כשאת בהיריון, או אחרי לידה, או נראית בהיריון אחרי לידה (כל התשובות נכונות ). זה המקום וזה הפלייס 🙂

בנימה אופטימית זו, דאגתי לכן ל 15% הנחה בהזנת קוד קופון dukasit15

טווח המחירים: 200-500 ש"ח
אגב, על קולקציה קודמת יש 30% הנחה לכולן פלוס 15% הנחה ממני, זה אומר שמלה בכמעט חצי מחיר!) תקף עד 15.06.19
לחצי כאן לאתר המעצבת.
תתחדשו ותיהנו!

טוטאל לוק של אריוש

סט ביגוד של נסיכות אצולה, נעליים, גרביים ושמיכת רויאל סרוגה לבנה ומפנקת: MIBEBE

מדובר בעסק של אמא צעירה לשני קטנטנים שמייבאת בגדים לתינוקות מספרד.
תכנסו לאתר שלה ותתאהבו. הנאה מובטחת 😊

טוטאל לוק למיטה של אריוש 😊

גם המיטה של אריוש התלבשה יפה לכבוד החג הקרב ובא:
מובייל ונחשוש צמה בעיצוב אישי מבית Très Jolie – עיצובים בעבודת יד
עסק של אישה צעירה ומקסימה, אמא ל 2 נסיכות, שעזבה עבודה של 8:00-17:00 כדי לרקום חלומות בעבודת יד לנסיכות ולנסיכים שלכם.

איך המגדלור אומר? אם זה מה שמשמח אותך, מה אני אגיד? (ב"ה בעלי למד מהר, הכל זה עניין של תרגול בבית 😊)

מאחלת לכל האימהות שבעולם (והנשים שרוצות להיות אימהות, במהרה אמן!)

חג שבועות מלא באור ואהבה.

ממני,
אמא של ארייה.

נ.ב
היום, כשאני אמא, אני מבינה לראשונה את המושג " מצוות שהזמן גרמן" ולמה נשים לא מחויבות ב – 613 מצוות שיש בתורה.

בליל הסדר, החזקתי מעמד עם ארייה עד שהגענו לשולחן עורך, ואז הלכתי לטפל בה, כשכולם המשיכו את האגדה.

תיכף מגיע חג מתן תורה.
פעם, היו לי פנטזיות אחרות בחגים: קדושה, תפילות, שיעורי תורה (הרבנית ימימה זאת אהבה)
היום, כל הקדושה והתפילות שבעולם הוחלפו בפעילות יומיומית, לכאורה. דברים של חולין: סדר,
ניקיון וטיפול מסור בעולל הזעיר שבורא עולם הפקיד בידיי.
אבל בתוך הלב אני יודעת שהפעולות האלה, הם העבודה הרוחנית שלי בעולם.

הלוואי שנזכה כולנו למלא את השליחות שלנו מתוך יישוב הדעת, בריאות, נחת ועושר. כל היתר בונוס 😊

חג שמח,
דוכסית

אהבת? לחצי לייק!

תרצי לקבל מייל בכל פעם שעולה פוסט חדש בבלוג?
מלאי כאן את פרטייך:

2 תגובות

  1. הילה לוי, תלתלים בלוג אופנה 27/05/2019 ב 21:14

    וואו ממי איזה פוסט. אני כל כך מזדהה. ההתחלה כל כך קשה, וחוץ מהמינימום הבסיסי אי אפשר לעשות כלום…. את נראית נפלא, ואריוש כל כך מתוקה לשבריר שניה יש לי חשק בלתי מוסבר ובלתי הגיוני לעוד "נס טראומתי " ;-).

    • דוכסית 29/05/2019 ב 14:50

      תודה אהובה שלי, איזה תגובה!! חיממת לי את הלב. ולגבי הנס הטראומתי…. אם הצלחתי לגרום לך לחשק, אני את שלי עשיתי 🙂
      נשיקות ממני ומאריוש

השאר תגובה

Required fields are marked (*)
captcha