תקופת מעבר: מבית יעקב לכתר מלכות

תקופת מעבר: מבית יעקב לכתר מלכות

זמן קריאה משוער: 5 דקות

לצד מודל האופנה שלי, קייט מידלטון, עומדת שפופה והרבה פחות זוהרת, דמות נשית מסובכת מכף רגל ועד ראש.
ברבות הימים, למדתי להעריץ אותה. אבל חכו, עוד נגיע לזה.

 

נחזור רגע למקור, יש לנו את חווה – האם הראשונה בעולם, האמהות הקדושות, הנביאות, אסתר המלכה, חנה, יעל, ועוד נשים רבות בתנ"ך שאפשר להרים אליהן את העיניים ולקבל כוח.
אז תגידו, מה יש בדמות המואבייה שגורם לי צימאון לפני כל חג שבועות, ואני רק רוצה לדעת אותה, ללמוד ממנה, להזדהות… ?

DSC_6998

כשהייתי צעירה, בבית יעקב, היינו אומרות בבוקר תפילת "קורבנות".
לא היה לי מושג למה אני צריכה לעקוב אחר הלו"ז הדקדקני: "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים…"
חלפו מאז יום – יומיים (כלומר, עשור או שניים :) )
וכעת, כשאני נערכת לקראת שבוע המלכות שיבוא עלינו לטובה בצאת שבת הקרובה (שבוע לפני קבלת התורה) מצאתי את התשובה שהתחבאה לה כל השנים. כלומר, היא תמיד הייתה שם, עכשיו הגיע הזמן שלי לגלות אותה.

DSC_7076

למי קראת מואבייה?

אם נחשוב על זה לרגע, הרי שכולנו גרות.
כשיצאנו ממצרים, לא היינו יהודיות אלא – בנות יעקב. בנותיו של יעקב אבינו (שלב טרום יהודי)
במדבר, התגיירנו כולנו, עברנו ברית מילה וטבילה לקראת קבלת עול תורה ומצוות.
עם הזמן, עמים נוספים מצטרפים אלינו ורוצים להיות בנים של מלך.

ויום אחד, מגיעה אלינו מישהי עם ייחוס בעייתי. מואב הוא גזע שנוצר מטומאה (הבת של לוט מנציחה את המעשה הנורא של אביה וקוראת לבנה על שם מ- אב) ואם הבסיס הוא חוטא כל כך, פלא שאנחנו לא מכניסים מואבים בקהל ה'?

אבל ההיא, לא ויתרה. עם כל התסבוכת האישית שלה, החל מבעלה שעוזב את הארץ, משכל את בניהם ומת, משאיר אותה אלמנה ובודדה, חמותה עושה הכול כדי למנוע את גיורה, וגם הלאום שלה, לא משהו, בלשון המעטה.

עכשיו, זה לא שהיא עושה דברים מפוצצי סלעים ומשברי צוקים. ממש לא. אין שום הילה בליקוט שיבולים. אין כאן כסף ובטח לא כבוד גדול.

מאיפה האומץ הזה? מאיפה הכוחות האלה?

אף אחד לא הבטיח לה שהיא תלד את מלך ישראל. אף אחד לא רצה אותה בכלל.
והיא מתעקשת. בשקט. בענווה. עם דבקות במטרה. כשהכול מאוד לא נוצץ מסביב.

אז תגידי לנו, רות, בשביל מה באת? איך באת?
אומרים שלאבא שלך דווקא לא חסר… אולי תחזרי הביתה?
מה את צריכה את כל הפדיחות האלה, הביזיונות, העוני והדלות?

אם כבר מישהי עשתה קאמ-בק, לפחות שההתגלות תהיה מוארת. אל תביאו לנו סיפור עלוב עם המשך עלוב יותר…
איפה השמפניה והזיקוקים?

DSC_7010

תודו שזה לא הגיוני וגם מאוד מסקרן הסיפור הזה…

אז כמידי שנה, גם הפעם צמאתי לדעת אותה וכך מצאתי את הסיפור הבא, מפאת קוצר היריעה (ובנינו, אתן כבר רוצות לדעת מאיפה השמלה, אה? :) ) אומר את הדברים בקצרה.

הסיפור הבא יחבר את כל חלקי הפאזל, ואז, כשנבין, באיזה כסף קונים מלכות, נצא לשופינג. סגרנו?

DSC_7034

מסופר שרבן יוחנן בן זכאי שאל את תלמידו: "מהו הפסוק החשוב ביותר בתורה"?

ענו תלמידיו שלוש תשובות. תשובה שנייה מסבירה את התשובה הראשונה והשלישית מפרשת את שתיהן.
אם בא לך לדעת מה הייתה כל תשובה – עייני במקרא בכוחות עצמך.

לאור האמור לעיל, אביא כאן רק את התשובה של התלמיד השלישי:
"את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים"
השיב להם רבם שהשלישי צודק מהם.

רגע, אז הפסוק הדקדקני שלא הבנתי בכלל, זה הפסוק החשוב ביותר בתורה?

DSC_7079

כן. מסתבר שדווקא הקורבן המוקרב רק פעם אחת בבוקר ופעם אחת בערב, חז"ל מכנים אותו "קורבן התמיד".
דווקא המעשה, הפשוט לכאורה, בוקר וערב. בוקר וערב. בלי תפנית חדה ומרעישה בעלילה, בלי אור גדול שפתאום נגלה.

דווקא הוא "התמיד" מרמז על השגרה, על עולם המעשה שלא שייך לעולמות עליונים. ההתמדה היומיומית. הדבר הזה שלפעמים נראה לנו חסר ערך, נו, איפה הדבר האמיתי? איפה הדבר הגדול? מתי ירימו את המסך?
באה רות ללמד אותנו איך נראה אדם הראוי להיכלל בקהל ה'.

איך צריכה להיראות אישה שחייה שגורים עליה, יום ועוד יום. והנה שוב, בפעם המיליון, יום חמישי מגיע, והכול ממשיך, גם אחרי הפוסט הזה, את ממשיכה לפעולה הבאה, למעשה הבא, ורות אומרת לנו:
בת של מלך, דעי כי למשהו ענקי אין המשכיות בדרך כלל, ההתגלות הענקית מתפוגגת, הבועה מתנפצת, נסעת לאומן, התרגשת אצל הרבנית ימימה (וכמה שהיא מרגשת. דמעות. דמעות אני כול השיעור שלה!) ואז חזרת הביתה ואת נוכחת לגלות שאי אפשר לעבוד את ריבונו של עולם בפול-טיים-גו'ב-עם חיוך ענקי 24/7.

ההתרוממות הגדולה שנחוש בחג הקרוב אי"ה, שייכת ליום חג זה בלבד. בימי החול הרגילים, אנחנו צריכות תיאור – סדר עבודה פשוט, שיתאים למציאות. בוקר וערב בוקר וערב. זהו קורבן התמיד, זהו כוח ההתמדה.

DSC_7074

איך ההתמדה באה לידי ביטוי בעולם המעשה?

עכשיו, אחרי ההבנה הזאת, אני מרגישה שאני יכולה להרשות לעצמי להתארגן לחג וללבוש מלכות.

סביר להניח שאת השמלה המהממת הזאת לא אלבש ביום-יום, כשאני הולכת ללימודים או עושה איתכן שופינג…
אז הבנתי שאני צריכה סממן מלכותי שיישאר אותי גם כשהשמלה תחזור לארון ואני ארד מהעקבים (אגב, אחרי המשרה הנחשקת בתבל, קבלתי מכן אינספור תגובות שהתחלתן לנעול עקבים. ויש כאלה שהגדילו לעשות ושלחו לי תצלומים :) אלה רגעים קטנים של אושר. שתדעו! )

אז הגעתי לבורסה. ואם לדייק אז לרוגל תכשיטים היושבים במתחם הבורסה ברמת גן, ישראל.
והבנתי שהגיע הזמן לשדרג את התכשיטים שברשותי. זה הזמן לעבור מבית – יעקב לכתר מלכות. תרתי משמע.

מי אמרה אני?

אני מניחה שכל אישה הייתה רוצה לענוד יהלומים (מי שלא בעניין – שתעשה אלי משלוחה ומהר!)
ובכל זאת, מדובר בהוצאה לא מבוטלת.

אז המתנתי בסבלנות לרגע המתאים.
והנה, לרגל חג השבועות אני חושבת שזאת הזדמנות נפלאה, ללבוש מלכות.
(ומי שחדשה כאן – ברוכה הבאה. הגעת ברגע הנכון!) זה הזמן להתגנדר בוקר וערב. בוקר וערב.

DSC_7038

לאור העובדה שרק אתן קוראות אותי (בזמן שהבעלים שלכן לומדים תורה) העניקו לעצמכן מתנה לחג.
או לחילופין, העניקו לבן הזוג שלכן שובר מתנה עבור עצמכן (כשאת מעניקה למישהו אחר – את הופכת לענקית יותר… ואיך אנחנו אוהבות להעניק ולהרגיש ענקיות ושאף אחד לא ייקח מאיתנו את ההתרגשות :) )

החלטתי שלכל בנות ישראל הרוצות ללבוש מלכות – יש להנגיש את ההזדמנות (יום החרוזים הבינלאומי – זה היום :) )
ובנוסף לימי המכירה המיוחדים לרגל החג – בהם עשרות פריטים מוצעים לקנייה בהנחות של עד 30% , קוראות בלוג דוכסית יוכלו ליהנות מכפל הנחות (הנחת מוצר + הנחת שובר)
בקיצור, כפל מבצעים. אולי לעת הזאת הגעת למלכות…

שובר 200 שח (1)

כדי לבצע את הרכישה, יש לתאם הגעה לבורסה ליהלומים בטלפון: 03-5753939

הצעת הגשה מלכותית

שמלה מבית האופנה האהוב עלי: TOUCH
עקבים: ALDO
תכשיטים: רוגל – יהלומים
צילום: עזרא טרבלסי

DSC_7097

שנזכה לנצח את המציאות, בוקר וערב. בוקר וערב.
אמא רות, תני לנו יד, לא עוזבות אותך,
החל משבוע המלכות ועד שיתגלה עלינו זרעך, משיח בן דוד. במהרה בימנו.

חג שמח,
דוכסית.

אהבת? לחצי לייק!


תרצי לקבל מייל בכל פעם שעולה פוסט חדש בבלוג?
מלאי כאן את פרטייך:

2 תגובות

  1. שרוש 10/06/2016 ב 15:30

    מלכה אמיתית!! כתיבה מוכשרת ומדוייקת וכמובן את יפיפיה כמו תמיד…המשיכי להיות לנו לדו(כ)סית-כוח אין סופי !!!

    • דוכסית 13/06/2016 ב 10:41

      המילים הטובות שלך עוטפות אותי באהבה. עכשיו אני מוכנה לשבת על הפוסט הבא :) תודה!!

השאר תגובה

captcha
Required fields are marked (*)