באשר תלכי אלך

באשר תלכי אלך

*מומלץ לצפות בסרטון לפני קריאת הפוסט, יש להפעיל את הרמקולים.

 

לעזוב את הבית
את המשפחה
את הארץ
את המלוכה
את הכבוד
את כל העושר שהעולם הזה יכול להציע

לצאת למסע במדבר
אל הלא נודע
לאבד את השייכות בידיעה ברורה

 

305

להסכים לצאת לדרך
מה זה להסכים?
להתאבד על זה
לרצות רק את זה
להידבק בזה
במי?
בחמותך.

נשמע כמו בדיחה?
…אז בואו נדבר על החמות — (אורך המקף כאורך הגלות)

וזה לא שיש לחמותך משהו להציע לך
היא אלמנה
ובודדה
ופעם הייתה יפה
והשנים לא בדיוק עשו איתה חסד

אבל את הולכת אחריה בעיניים סגורות לרווחה
בבטחה
בעיוורון
במדבר
בארץ לא זרועה

 

922
באשר תלכי אלך
באשר תליני אלין
אלוהייך אלוהיי

אוי אלוהים!
והיא בכלל לא הייתה שייכת לך
לעם הנבחר שלך
יחידי הסגולה

מואבייה הייתה
נוכרייה
אחרת

ואנחנו היהודים, לא בקטע לגייר את העולם
(גיור בגדים זה משהו אחר 😉 )
אנחנו ידועים במלכותיות שלנו

והיא אחרת
זרה
לא שייכת

וככה, עם נתוני פתיחה אלה
היא יוצאת למסע
לדרך הארוכה

היה לה הכול
אבל לא היה לה את האמת, את האור הגדול, את התורה הקדושה, את המלכות האמיתית, את מה שיש לאישה יהודיה, שומרת מצוות, מאמינה.
שומעת ועושה.

ובזאת חשקה נפשה
נכספה
לזאת צמאה בערגה

רצתה לבוא בשער בית ישראל, בשער העם אשר יצא לפני 7 שבועות מפרך במצרים
בצאתם, אמר אויב ארדוף, אשיג, אחלק שלל
נשפת ברוחך – צללו כעופרת במים אדירים
עד יעבור עמך
מי כמוך באלים

לעם אשר בחרת בו וקדשתו בתורתך, בהר סיני על יד נביאך
מסרת לנו את הוראות החיים.

בזכות כוח הרצון, הדבקות במטרה.
בלי להביט לאחור
בלי תהיות, תעיות, טעויות…

היא ולא אחרת
זכתה להיות אם לדוד מלך ישראל

אמא רות, נצר מלכות
סוללת לנו את הדרך
לקבל עול מלכות שמים באהבה
מעתה ועד עולם,
הללויה.

שנזכה להניח אבנים טובות בדרך…

דוכסית.

***

הפקת אופנה מדברית לבלוג דוכסית

הפקה וסטיילינג: אפרת כהן
צילום וידאו ועריכה: יונתן שחוח
צילום סטילס: משה איטח
איפור מקצועי: תהילה מלכא
עיצוב שיער: אסנת בן שטרית
לוקיישן: ארץ בראשית

תודה להודיה ושרה, אחיותיי הקטנות – גדולות: אתן ההשראה ליצירה בבלוג שלי.

תודה מיוחדת לבית האופנה TOUCH על תפירה עילית, התאמה אישית ויצירה אופנתית מרגשת לכל בת מלך.
ותודה לכל העוזרים במלאכה, תהא משכורתכם שלמה מעם ה'.

אהבת? לחצי לייק!


תרצי לקבל מייל בכל פעם שעולה פוסט חדש בבלוג?
מלאי כאן את פרטייך:

2 תגובות

  1. איילת מזרחי 08/06/2014 ב 17:19

    חח, אני זוכרת את הגמל הזה..(אכלנו שם ארוחת בוקר ביום כיף מהעבודה לא מזמן :). אחלה תמונות ואחלה הפקה. איזה כיף לך שרכבת על הגמל :)).

    • דוכסית 09/07/2014 ב 19:48

      איילת – השארת סימן על הגמל שזאת בטוחה שעליו רכבת? (גלי לנו…)
      שאפו למקום העבודה שלך שלקחו אתכם לשם – אכן קסם של מקום!
      תודה על המילים הטובות והמחמאות!

השאירי תגובה

שדות חובה (*)