מקימי

מקימי

"פתאום קם אדם בבוקר, הוא מרגיש שהוא עם, ומתחיל ללכת."

נו, באמת.

הרצון לקום – צף במלח, ואין גלים שיישטפו.

059

הקימה הזאת,
לא השגרתית, זאת של אתמול בבוקר.
אני מדברת על הקימה של החיים. של הקיום.
על התפר הדק הזה שבין "החלום" וה "היות"
בין "המוכר והידוע" ל "בריאת מציאות".
כן, נראה לי שזה מה שאני עושה (כלומר, מנסה) בסיבוב (החדש) הזה.

053

גוף ונפש, או: למה להתלבש?

השתלטות הנפש על כל הרבדים אסורה כמו עבודת אלילים.
אין ספק ש-לגלות-מרחבים-בתוכך ולחיות-בשלום עם הדבר-הזה שנקרא "עצמך"
יכול להישמע מועיל (ימים יגידו)
אבל כל זה, מה שווה אם אין גוף (במובן הכי טהור שיש)
אנחנו לא בווסטרוז. כאן יש קץ לחורף, תודה לאל.
בעברית קדומה, קוראים לימים של אייר "ירח זיו"
תזמון מדויק של עונות השנה.
בימים המתרגשים עלינו כעת, החמה עדיין לא נותנת את כל כולה.
מפלרטטת (היש מענג מזה?)
באה הכי בטוב שאפשר.

037

ואם עכשיו זה לא זמן טוב למצוא לעצמי מקום תחת השמש,
אז למה אין שני מלאכים משמשים בכתר אחד?

027

מקום – עם כל מה שצריך הבנאדם (טירת זכוכית?)
אבל יחד עם זאת, הכי מנימליסטי שאפשר
(יש מצב שזאת הנוסחא להתרחבות אמיתית בנפש, צמצום צרכים כאידיאל)
תחת – החודש היחיד בשנה שבריא להיות תחתיה. (רוצו מהר לפני שייגמר!)
השמש – כמה טוב שבאת, יפה כלבנה.
(היי, לא התכוונתי לשחק עם המילים אבל אמצע החודש עכשיו. הלילה נגלה המאור הקטן במלא הדרו)

022

"התעוררי, התעוררי
כי בא אורך, קומי אורי
עורי, עורי, שיר דברי
כבוד ה' עלייך נגלה

041

התנערי, מעפר קומי
לבשי בגדי תפארתך עמי
על יד בן ישי בית הלחמי
קרבה אל נפשי גאלה"…

(מתוך הפיוט "לכה דודי" לרבי שלמה הלוי-אלקבץ)

029

הלכה למעשה

ברשמי, חשבתי להמתין עם הפוסט הזה עד החג.
אבל אמא שלי תמיד אומרת ש- "עד שבועות צריך ללבוש ארוך ודק".
כילדה קטנה, תהיתי לעצמי איך ייתכן כי "יום אחרי שבועות" כבר אין את ההכרח של שמלה המכסה את הכל?
אבל אם אמא אומרת, היא יודעת מה היא אומרת (למרות שאני ממש לא זוכרת עוד שנה של גשם בעצמאות)
בינתיים, אנחנו עם התירוץ של ביגוד "ארוך ודק".

ומה תלבש אישה המכבדת את עצמה כשהשמש תצא להבעיר את הכל?
מחר בע"ה יהיה יום צילום שיספר לבלוג איך עושים את זה נכון.

אמנם יש עוד שבועיים לחג,
אבל הפעם אני בעניין של "הכינותי מראש" בגרסא המאושרת.

ועד אז – סטיילינג, מישהי?

060

 

מה לבשתי? 

שמלה: בגדי תפארתך 
כובע: ג'סטין
עקב: אדי כיאלב
שעון ותכשיטים: הכספת

330

לחיי המאורות,
דוכסית.

אהבת? לחצי לייק!


תרצי לקבל מייל בכל פעם שעולה פוסט חדש בבלוג?
מלאי כאן את פרטייך:

השאר תגובה

Required fields are marked (*)
captcha