טיוטה של יום הולדת

טיוטה של יום הולדת

היום 11/11/2016 הבלוג חוגג 4 שנים.
הבלוג בן 4!!!

עכשיו, כשהוא גדול, חשבתי לתומי שכבר יידע לארגן מסיבה ויזמין אותי גם, מה יש, לא מגיע לי?
שנה שעברה הזמנתי את כולן לחגיגות 3 שנים לבלוג.
כמות האושר שחוויתי עכשיו בקריאת הפוסט שעלה בבלוג אשתקד, החזירה אותי לרגעים קסומים של עונג.

אבל הבלוג לא כותב בעצמו. הוא גם כנראה לא יכתוב בעתיד.
עתיד. זאת מילה שאני רוצה להרהר בה.

יום הולדת, זמן של חשבון נפש.
הפוסט האחרון שעלה בבלוג, היה ביום ההולדת הפרטי שלי, אי שם בספטמבר.
אני כותבת רק בימי הולדת.
מה עם מועדים לשגרה?

2

ומעשה שהיה כך היה:
בתקופת החגים, הוזמנתי להעביר סדנת סטיילינג בארגון גדול שהפיק אירוע ענקי לנשים במלון ירושלמי. הגעתי עם הפמליה המתוקה שלי והמתנו שתגיע השעה המיועדת.

מפה לשם, אני רואה שהזמן חולף, 12:00 בצהריים כבר לא יהיה. גם לא 13:00, זה האחרון היה הדד-ליין שלי לעלות לבמה.
מרצים איחרו להגיע, דיברו יותר מידי, חרגו מלוחות הזמנים ועוד כהנה וכהנה עניינים של שגרה.
האדם מתכנן תוכניות ובורא עולם מושך בחוטים.

נאלצנו לעזוב את המקום בלי שאומר מילה על העצמה. על נשיות. על יופי.

איך אומרים בעברית? ׳הלכה סדנת הסטיילינג׳

ואז יצאנו לחניה וגילינו שקבלתי דוח.
הפנגו הפסיק במועד הקצוב ושכחתי להאריך את החניה בכחול-לבן.

3

הרגע ההוא מתחבר לי עם עוד אינספור רגעים שלא במועד

על כולם ביחד, אומר תודה,

בורא עולם, אבא אהוב

תודה על עוד שנה של עשייה,
תודה שאני כבר לא מפחדת לבוא אל שולחן הכתיבה
לא מפחדת גם מחוסר כתיבה
תודה שאני מאפשרת לעצמי שקט וירטואלי
תודה על התפתחות מאושרת בעולם הממשי
תודה שוויתרתי על הרעיון לכתוב "עוד פוסט אחד ודי"
כמו שרציתי, כשחליתי בדלקת ריאות
ואמרתי לעצמי, יאללה, אחרי 4 שנים הגיע הזמן לסגור את הבאסטה

4

או שאת חוגגת בענק או שאת לא קיימת
או הכול או כלום
ובכלל, בתקופה האחרונה גם שיניתי קצת את מלבושיי
מה זה אומר עלי?
מה זה אומר על הבלוג?
ככה אמר לי היצר הרע
בא עם כל האש ותמרות עשן
ואני בכלל דו(כ)סית בשר ודם

5

אז גם אני אעשה לו תחבולות
רק טיוטה, רק במועד הולדת
לא מוגמר, לא סופי, קצר, החלטי
בלי רשימות עתידיות ומה תביא איתה השנה שתבוא
בלי רצון לרצות את האחרים
ולהשמיע להם את הניגון שהם רוצים
רק אני והוא ברגע הזה
ניצחתי ואנצח

6

עוד לא הספקתי לסיים את הקפה
וארבע מאות ועשרים מילים באו לכאן
התיישבו בנחת, מרגישות בבית

הלוואי שבכל פעם כשאומר "עוד פוסט אחד, ודי"
אחפש בארון הבגדים שלי אחר אאוטפיט חדש

ואם השמלה הזאת (סרפן של זארה :) ) נראית לך מוכרת מווריאציה אחרת,
מפני שהיא נצפתה זה מכבר באינסטגרם של הבלוג.
כשאני לא בבלוג, אני שם, נוסעת-חונה בכחול לבן.

מזל טוב בלוג!
איתך בהתחדשות מתמדת,
דוכסית

אהבת? לחצי לייק!


תרצי לקבל מייל בכל פעם שעולה פוסט חדש בבלוג?
מלאי כאן את פרטייך:

השאר תגובה

captcha
Required fields are marked (*)