אמא, תרימי, נפל לך!

אמא, תרימי, נפל לך!

בכל הקשור להורות וגידול ילדים, יש מידע בכל מקום.
ברשת, קורסים מקוונים ופרונטליים, ספרי קריאה (בדיוק קוראת את "חיימשלי" של עינת נתן) ופודקסטים שכדאי לשמוע בדרך.

ארייה עוד לא שם. השבוע חגגנו לה יומולדת שנה (:

ובכל זאת, אני כבר בעניינים (או לפחות מנסה) הנושאים האלו מעניינים אותי. אני צמאה לדעת, להקשיב, ללמוד וללמד.

הרגשתי שחסר משהו אחר.
כמה מילים שידברו עלינו, בזמן שאנחנו לומדות לתפעל את העסק הזה שנקרא אימהות.

נותנים לנו כלים שזה נהדר, אבל מה איתך בינתיים?

מה שלומך, אמא?

הפוסט הזה הוא בשבילך, לכבודך.

תעצרי רגע את הגלילה המהירה עם האצבע, תנשמי, תחייכי, הכביסה תחכה…

הגמדים לא יבואו בסוף הפוסט ויעשו את זה במקומך, אבל היי, מתי לאחרונה נתת לאמא-שאת זמן איכות?

ובכלל, מה זה זמן איכות בשבילך?
תעצרי רגע ותחשבי עלייך.

אני אמא טרייה, בקרוב אהיה אמא טרייה לשניים.
בן כמה צריך להיות הילד כדי שארגיש שאני אמא טרייה, ממש חדשה, ובכל זאת יודעת דבר או שניים?

להיות אמא
להיות אמא זה לוותר, זה לשקר (העוגה הזאת לא טעימה) זה לעגל, זה לנצל (כל דקה פנויה).
להיות אמא זה להסכים להשתנות, לתת בלי לצפות לתמורה, לתת בלי סוף, עד כלות.
להיות אמא זה להבין אימהות, לנסות לדעת הכל ובסוף היום לא להבין כלום.
להיות אמא זה להרפות, לאפשר, להחזיק חזק ולפעמים גם להישבר.
להיות אמא זה להיות כל העולם בשביל מישהו אחר.

כל
העולם
בשביל
מישהו
אחר.

להיות אמא זה לכתוב את הטקסט הזה ולגלות שארייה הכניסה את כף היד המתוקה שלה לתוך כוס הקפה שלי שבינתיים התקרר…

להיות אמא זה לקבל אחריות חדשה, חיים, אוצר יקר, בלי הוראות הפעלה.
להיות אמא זה לקבל בוסט של אינטואיציה אימהית מדויקת לגבי הילד שלך. תחושת בטן, תחושת לב ויחד איתם גם אינסוף רגעים של חוסר הבנה.
להיות אמא זה לשמוע עצות, (בלי שביקשת! (: ) לדעת לסנן, לחייך ולהודות.
להיות אמא זה להיות.
ברגע הזה במאה אחוז.
וגם לא.

להיות אמא זה לפצל את הקשב, הריכוז והעשייה.
ולפעמים לרצות שקט. לבד. בלי שהעיניים יעצמו בשנייה.

להיות אמא של… וגם בהיריון…

כבר לא יגידו לך "תשני, עוד מעט לא תוכלי ללכת לישון" (תודה על העידוד, באמת…)
אבל תמיד יהיה לכולם מה להגיד.

שימי לה גרביים, למה היא יחפה?
את יודעת, אסור ככה על דק העץ, זה מסוכן בשבילה.
מה היא אוכלת? מתי היא אכלה? אולי תתני לה ——
מממ, אז רגע, למה לחלבי היא רגישה?
תרגילי אותה לאכול הכל, לישון ברעש, לישון על הגב, תרגילי אותה לישון (די, איזה חידוש!)
למה את לא מחזירה אותה לגן?
למה היא עדיין ישנה?
למה הילדה בוכה? (אל תגלו לאף אחד אבל זאת הדרך שלהם לתקשר. ששש, העולם עוד לא גילה את זה)

עכשיו, לא כולם מבינים את ההומור שלך (הציני לפעמים) אז את משתדלת לחייך ולענות בנימוס ואז הם תוקפים: "אז באיזה שבוע אמרת שאת? "

"לא אמרתי חמודה, ואין לי כוונה להתחיל לחשב. "

"אז את לא יודעת? "

ואז אני נושמת עמוק, הכי עמוק שאני יכולה, ועוד נשימה, ועוד אחת.
ולאט לאט כותבת לה בחזרה:

אישה יקרה,
החישוב היחידי שמעניין אותי כרגע הוא איך זה שהתמ"ל נגמר לי באמצע הלילה? (הפסקתי להניק בגיל 7-8 חודשים, תודה ששאלת)
בזכות המגדלור ובזכות העובדה שאנחנו גרים במושב ואין כאן סופר בכלל… אנחנו ערוכים בבית ויש לנו תמיד הכל, טוב, כמעט הכל (:
עכשיו למשל, אני מנסה לחשב מתי לאחרונה ראיתי סדרה טובה?
מתי פגשתי חברה?

בגלל הקורונה, החודשים האחרונים היו מאוד מכונסים, מה שמוביל אותי כרגע לבצע כל מיני חישובים לגמרי אחרים.
אבל בעצם, עזבי הכל, תשכחי מכל מה שאמרתי לך עד עכשיו, יש אג'נדה מאחורי הסיבה שאני לא משתפת בשבוע ההיריון, את מוכנה?

נשים עושות השוואות. קבלי תיקון- בני אדם עושים השוואות.

גברים יודעים לפרגן לעצמם, אנחנו –אם להיות כנות, די גרועות בזה.
כשאת עושה השוואות לגבי גודל הבטן ומתאימה לשבוע ההיריון, את לא לוקחת בחשבון כמה משתנים חשובים: זווית צילום, תאורה,
עם איזה משקל הגעתי להיריון, הגובה שלי, והכי חשוב – איך יושבת עלי הגזרה הזאת של השמלה?

את תהיי מופתעת או מאוכזבת ותביטי על עצמך במראה ובד"כ זה לא יהיה בסלחנות, בהשלמה, בקבלה.

הדשא של השכן, הילד של השכנה, כמה שיניים הוא הוציא? מתי הוא התחיל ללכת?

כל היריון, וכל ילד שונים, מיוחדים ונפלאים בלי שנעשה את ההשוואות האלו.

למה במקום להרים לעצמך את הכתר, להזדקף, לשמוח בך, להודות עלייך, לפרגן לך, לדעת שזה לא מובן מאליו כל מה שאת עושה,
לדעת שזה לא משנה כמה צעצועים קנית לילד שלך, או לכמה חוגים רשמת אותו, בסוף היום, הוא גדל עם חוויה.

איזה חוויה את משאירה לו?

איזה חוויה יש לך?

את אומרת לו כמה הוא חכם ויפה וטוב לב,

מתי בפעם האחרונה אמרת את זה לעצמך?
וכשאמרת, האמנת לך?

נתת בעצמך אמון שאת ראויה לכתר?

אמא, תרימי, נפל לך.

כאן את מוזמנת ללמוד איך לקבל את הגוף שלך ,
וכאן תלמדי איך לעשות סטיילינג לארון שלך,

ואם יש לך עוד רעיונות איך לבלות זמן איכות שהוא בשבילך, למענך, לא בשביל הילדים או הבעל,
אשמח לקרוא בתגובות.

ובכלל, התגובות מחכות למילים שלך, תשאירי אותם כאן לפני שאת הולכת לסיים כביסה, לבשל למחר ארוחה, להשיב למיילים, לענות ללקוחה, לסדר את הבית.

אבל תעשי את זה עם כתר על הראש.

אישה לאישה – מלכה.

אפרופו פירגון עצמי, נשי וחובק עולם (:

אני מאושרת על ההזדמנות שיש לי לתת את הבמה, ללבוש בגאווה ולפרגן בחזרה למעצבות אופנה ישראליות מוכשרות.

כל השמלות שלבשתי כאן של המעצבת חנה בן סימון למותג CB

חנה מעצבת שמלות בסגנון אירופאי קלאסי, שמתאימות לנשים בטווח מידות רחב, שמלות צנועות, מחמיאות ונשיות, ומסתבר שחלקן גם מתאימות להיריון.

טיפ סטיילינג:

כשאת רוצה להתחדש בהיריון בבגד ממעצבת שלא מותאם מראש להיריון, חפשי שמלות שיש להן כפתורים לכל האורך / בד סטרצ' / חגורה מאותו בד שאפשר לקשור וכך תוכלי לשנות עם הזמן את מיקום הקשירה מתחת החזה / שמלות שהן לא צמודות ואפשר לגדול בהן בנחת (:

שמלה יש, מה עכשיו?

אני אוהבת שיש לי מגוון תכשיטים שאפשר לשנות בהתאם לסטיילינג שעשיתי לכל לוק.

לאחרונה, הכרתי את המעצבת עדי מהמותג Clara Bela
עדי מעצבת שרשראות וחישוקים עם תליונים שאפשר להחליף ברגע, לגוון, להתחדש ולהתרגש.
אני בחרתי סט ציפוי כסף, יש כמובן ציפוי זהב לכל מי שלא מוותרת על הבלינג (:
והמחירים – שווים בדיקה!

אחרונה חביבה היא שליו מהמותג Slav&So
שליו מעצבת תיקים סרוגים בעבודת יד. כל התיקים שהצגתי כאן שלה,
עכשיו, אני רק צריכה לבחור מי מכל החתיכים האלו ימשיך איתי לדייט הבא…? (:

תאחלו לי בהצלחה!

אז רגע לפני שאנחנו נפרדות ואת נכנסת לרשתות החברתיות או יוצאת לעולם האמיתי ופוגשת אימהות אחרות…

תזכרי:

כשהכתר מונח לך על הראש, יהיה לך קל לפרגן, קודם כל לעצמך, ואז גם לאחרות.

ככה בדיוק, איך שאת, ראויה.
דוכסית

אהבת? לחצי לייק!

תרצי לקבל מייל בכל פעם שעולה פוסט חדש בבלוג?
מלאי כאן את פרטייך:

30 תגובות

  1. חנה 15/06/2020 ב 8:34

    פוסט כ"כ נוגע ללב וכ"כ נותן כוחות !
    את גורמת לי להזכר בכתר שבורא עולם נתן לי בכל המובנים.
    קחי אהובה כתר, מגיע לך, את כזו מיוחדת ועוצמתית! ונותנת כוח לאלפי נשים לקום כל בוקר ולהסתכל כמה שהם מיוחדות אהובות ונאהבות .

    • דוכסית 15/07/2020 ב 22:50

      תודה רבה חנה היקרה! תבורכי. שימחת אותי מאוד, ב"ה!

  2. שירן 15/06/2020 ב 8:38

    אין על המילים היפות שלך

    • עדי 15/06/2020 ב 11:01

      המילים שלך יפות ונוגעות תמיד.. אני גדולה ממך בכמה שנים ועם יותר ילדים ובכל זאת מתחברת מאוד..
      אבל הפעם נשביתי ממקום אחר – האחריות שלך.
      וואו! כמה רגישות צריך בשביל לא לשתף את שבוע ההריון כי את מבינה שיש כאלה שההשוואה תתן להן תחושה לא טובה..
      ועוד בבלוג, שזה מרכז חייך והקריירה שלך. תשמעי, את באמת באמת משהו מיוחד.
      אני מאחלת לעוד הרבה נשים שיגלו אותך.. אני מרגישה שזכיתי בכך שאני קוראת את המילים שלך.

    • דוכסית 15/07/2020 ב 22:50

      תודה שירן (:

  3. עטרה 15/06/2020 ב 8:40

    בוקר טוב דוכסית מהממת!

    האמת שאני קוראת את הפוסטים שלך כבר הרבה מאוד זמן… אבל הפעם התחברתי ממש לכל מילה זה פתאום באמת נותן לך לנשום עמוק לרגע ולחשוב על עצמך ורק על עצמך ולעשות מה שטוב לך….
    וואו פתחת לי את היום בצורה טובה וחיובית …
    האמת שאני לא חשה בטוב כבר כמה ימים במיטה.פשוט קריסה!
    אבל עכשיו— כבר יותר טוב ב"ה.
    אלופה!
    מברכת אותך בכל הברכות אמן!

    • דוכסית 15/07/2020 ב 22:51

      עטרה יקרה, איזה כיף שהמילים שלי נגעו בך. ושמחה שהצלחתי לשמח. רק טוב ונחת ושמחה תמיד. תודה שהשארת מילים טובות בבלוג! מעריכה

  4. לי אור 15/06/2020 ב 9:42

    אין עליך! בכל פעם את מצליחה להאיר את המציאות בעין טובה ובפרופורציות נכונות לחיים. לקרוא את מה שאת כותבת בכנות נותן אנרגיה טובה וכוחות לחיים העמוסים והמשוגעים שלנו.
    בהחלט ללא ספק, צריך להיות כתר על הראש של כל אחת ואחת מאיתנו⁦♥️⁩
    אגב, הלוקים הורסים!עושה חשק להיות שוב בהריון.

    • דבורה 15/06/2020 ב 18:47

      דוכסית יקרה, מהרגע שהתוועדתי לבלוג שלך לראשונה, התאהבתי! ומאז אני מחכה בהתרגשות לכל פוסט חדש שעולה. מידי פעם אני נכנסת ככה למייל לראות אם קיבלתי עדכון לגבי פוסט חדש.
      אני מאוד אוהבת את סגנון הכתיבה שלך, את התכנים שאת כותבת עליהם, את הכנות שלך וכמובן את הסטייל המטריף שלך. בכל פעם כשיוצא פוסט חדשאני בהתרגשויות אני קודם כל מגוללת כדי לראות את התמונות ואז בנחת כשהקטנים ישנים קוראת בשקיקה כל מילה.
      ואגב, התחברתי מאוד לפובט על התזונה והמשקל שהעלית לא מזמן..
      מאחלת לך שתצליחי ושתמשיכי לעשות את מה שאת כל כך טובה בו♡

    • דוכסית 15/07/2020 ב 22:52

      דבורה יקרה, קוראת את התגובה שלך וחיממת לי את הלב. תודה רבה! תבורכי. מעריכה מאוד. שימחת אותי

  5. איילה בן חמו 15/06/2020 ב 10:41

    מהממת אחת!!
    איזה פוסט מיוחד…..
    כמה הגישה שלך נכונה וחיובית
    ואיזה כיף שיש לך את ה אפשרות להעביר את זה הלאה לנשים ואמהות שבטוחה שאת מועילה להן
    בתור צעירה רווקה זה נתן לי הרבה נקודות מחשבה נכונות לחיים אז בטוחה שלאמהות פי כמה….

    אי אפשר להתעלם מהלוקים המשגעים!!!!! שלבשת 🙀
    כמה סטייילל…

    ממש נהנית לקרא
    ומחכה כבר נורא לפוסט הזוגי

    • דוכסית 15/07/2020 ב 22:52

      איילה יקרה! מקווה שקראת גם את הבלוג הזוגי (: ואיזה גיף שאת כאן, קוראת אוהבת ומגיבה. תודה על המילים הטובות!

  6. לאה 15/06/2020 ב 10:50

    וואוו כל מילה נכונה , כל תמונה השראה, והיופי..אין לתאר
    המשיכי להוות מודל לכל הנשים בעולם ובמיוחד לאמהות בתחילת דרכן

    • דוכסית 15/07/2020 ב 22:53

      תודה לאה יקרה

  7. בתאל 15/06/2020 ב 11:07

    כל כך מדוייק ונכון!!! אני מאמינה שהוצאת לרוב האמהות בישראל את המילים מהעט;)
    כמו שסבי ז"ל היה נוהג לומר והמילים שלו תמיד הולכות איתי: "שערים הכי גדולים בעולם, יש להם מפתח שאפשר לנעול… פה של אנשים שום מפתח לא יכול לסגור"…..
    תןדה רבה על כתיבה מדהימה

    • דוכסית 15/07/2020 ב 22:53

      תודה לך בת אל על התגובה הנפלאה. כיף שאת כאן

  8. אורטל 15/06/2020 ב 12:33

    לאשה ההריונית שתמיד נותנת מעצמה!
    שוב נהנית לקרוא עוד בלוג שלך שמאוד נוגע לנשיות. ללב הנשי ולרוך.
    את מויפה עוד ועוד תובנות לחיים. להסתכל על כל רגע ורגע בצורה ככ נוגה. להסתכל על עצמי במראה ולאהוב גם את הדברים הפחות מושלמים בי זה המון.להסתכל על כל ילד וילדה שה' זיכה אותי בצורה כזו שאנימלומדת מהם ובזכותם למדתי לגלות עוד המון עולמות זה מדהים! אני תמיד נהית לראות את השילובים המחמיאים שלך מהתכשיט והכיסוי ראש דרך הבגד ומסתיים באבזור. איפור ונעליים.
    תודה שאת פה בשביל כלל הנשים
    אוהבת
    אורטל

    • דוכסית 15/07/2020 ב 22:56

      תודה אורטל היקרה, על המילים הטובות והפרגון והנוכחות שלך כאן. שימחת אותי!

  9. ליז קורטס סבג 15/06/2020 ב 15:05

    דוכסיתתתתתת !

    אני לא נוהגת להגיב בד"כ, שומרת את עצמי לעצמי 😉
    כבר פוסט שני שאת נוגעת לי בנקודה מאוד רגישה- הריון!
    כל רגש על גבול השלילי עולה בי שמזכירים את המילה הזאת..
    החופש שנלקח ממך, הקריירה שנעצרת, הלימודים שהופכים לבלתי אפשריים כמעט, בקיצור כל הסיבות הנכונות!!!

    משומה את מצליחה להעביר לי מסר אחר, נעים ואפשרי ועם זאת מאוד כנה ולא מתיפיף.

    אני מודה לך על כך , את שליחה אישית שלי!
    מעבר לכל הטוב שנוגע גם באחרים.

    מחכה לפוסטים הבאים xoxo ליז

    • דוכסית 15/07/2020 ב 22:55

      ליזזזז! השארת אותי ללא מילים. תודה לה' שזכיתי בכן. ריגשת אותי כל כך!

  10. רעות 15/06/2020 ב 15:35

    אהובה מרגשת!!!! אני רוצה להגיד לך ת ו ד ה👏👏את פשוט מעוררת השראה, מודל שכיף לחלוק איתו את החוויה הזו שנקראת אישה-אמא!
    קראתי בשקיקה כל מילה ומהכרותי איתך אני יודעת שהכל אמיתי ויוצא ישר מתוך הלב המיוחד שלך, אין כמוך אוהבת המון וגאה בך כל כך מפעם לפעם♥️

    • דוכסית 15/07/2020 ב 22:55

      אהובה שלי! איזה כיף לקרוא את התגובה שלך כאן. אוהבת ומתגעגעת מאוד

  11. מיכל גרוס 15/06/2020 ב 16:07

    נהנית לקרוא אותך כל פעם מחדש! להיות אמא זה פול טיים ג'וב וזה לא נגמר גם כשהילדים גדלים וכולנו צריכות לזכור שמעבר להיותנו אמהות אנחנו נשים עם רצונות, חשקים ותשוקות וצריך לא לשכוח את זה

  12. ורד קניות ברשת 15/06/2020 ב 20:28

    דבר ראשון,
    אני מאוד אוהבת את העובדה שאת לא משתפת את שבוע ההריון שלך.
    זו השראה אמיתית,
    זה שינוי,
    וזה לעמוד מאחורי המילים של עצמך.

    שנית,
    אני לא שמה את עצמי בתחתית הערימה.
    זה היכה בי בילד השני,
    כשהתקלחתי,
    ואיל בא ואמר לי שהוא בוכה.
    ( אני מניקה אז תמיד יש תחושה שרק אמא מרגיעה.. מכירה?)
    עניתי לו שזה בסדר גמור שהוא בוכה, כי הוא תינוק.
    תהיה איתו עד שאני אסיים בנחת ואבוא.

    זהו.

    איל הבין, הראל הבין, והכי חשוב אני הבנתי.

    מאז אני דואגת לעצמי.
    ואני חושבת שזה ניכר.

  13. ורד קניות ברשת 15/06/2020 ב 20:29

    שמחה שיש אותך במרחב הזה לשמש דוגמא, לתת הערכה לאמהות, לתת להן להבין שאין סיבה בעולם להרגיש סמרטוט. או להזניח. או להרגיש ככה.
    זה לא תלוי כסף,
    זה לא תלוי בבעל,
    אך ורק בעצמנו.

    • דוכסית 15/07/2020 ב 22:54

      תודה ורד יקרה, מעריכה אותך מאוד על הפתיחות, על הכנות ועל המילים הטובות. כיף שאת כאן. תודה!!

  14. איילת חן 15/06/2020 ב 22:17

    מדהים איך שכל פוסט/בלוג שלך הוא כמו חץ ללב!! מדוייק כל-כך!
    את השראה!!

    • דוכסית 15/07/2020 ב 22:54

      תודה איילת. ריגשת

  15. הדר מלכא 16/06/2020 ב 17:46

    ,תקשיבי יקירה, המילים שכתבת פה כל-כך יפה הן פשוט חיוניות לכל אמא וכל חברה. תודה לך על התוכן המדוייק הזה והעצות . את מהממת בכל מובן של המילה ואמא נהדרת ⁦❤️⁩👑🙌😍

    • דוכסית 15/07/2020 ב 22:53

      תודה הדרר יקרה. ששימחת אותי. תבורכי. ב"ה זכיתי בכן

להגיב על איילה בן חמו לבטל

שדות חובה (*)