אני לא מחליפה את החיים שלי בחיים!

אני לא מחליפה את החיים שלי בחיים!

נוסעת לכנרת.
שעתיים ורבע לפי הוויז.
שעתיים ורבע שאני בדרך, בדרך לשמח, להעצים, לתת ערך בסדנת סטיילינג לנשים שיצאו לנופש בכנרת.

יא – סאלאם!

כמה חכיתי לרגע הזה.

איך אני אוהבת, לפגוש אתכן, פנים – אל פנים, לב אל לב ,אני קוראת למפגשים האלה, שהם בעצם שילוב של הגוף והנפש, הבגד והמהות ואיך האחד משלים את האחר.

פלא. בכל מפגש מחדש.

לאחרונה, היו לי ב"ה מספר סדנאות סטיילינג בהפתעה.
הבעל מתקשר ומתאם לאשתו יום כזה בלי שהיא תדע.
בהתחלה, היה מישהו שביקש שהסדנה תהיה בהפתעה מוחלטת.
אמר לאשתו שתיקח יום חופש (היא חשבה שמדובר ביום ספא ופינוקים) והוא דאג לה לסדנה איתי.
היו כאלה שהיו בהלם (אבל יצאו ממנו די מהר והתמסרו לרעיון) והייתה גם אחת שלא הבינה מי אני והתחילה לבכות…
ואיך לומר בעדינות? זה היה קצת לא נעים…

אגב, יאמר לזכותה שמהר מאוד היא הבינה את הקונספט, וכנראה אמרה לעצמה:
קבלתי במתנה יום קניות עם סטייליסטית?
אני אראה לו מה זה… (: ומימשה כראוי את הפוטנציאל !
שתינו קפה ושוחחנו על דברים ברומו של עולם, היה לנו ביחד זמן איכות שלא-מהעולם-הזה והיא עשתה שופינג של-השמחות,
ומאז הסדנה – היא לא מפסיקה להתייעץ איתי בוואצאפ וזכיתי בלקוחה שהיא חברה.

אז בהמשך, וכדי למנוע אי נעימויות, ביקשתי מהבעלים שיגידו לכן. שתדעו. שהנפש תתכונן. שלא תהיו בשוק ממני (:

שזה לא יהיה מהפך, שזה יהיה מהלך. כזה שיש בו התפתחות, כזה שמחזיק מעמד לטווח הארוך.
כזה שבא מבפנים, וקשוב לצרכים שלך, לרצונות. שמדויק לך. שנכון. ללב שלך.

כדי שכן יהיה לך מה ללבוש, כדי שכן תדעי מה ואיך נכון לקנות, כדי שתראי שזה אפשרי.
ותקבלי את הכלים הנכונים לך. ותיהני מהדרך, ומהתוצאה, שזה לא פחות חשוב (:

ככה היה נראה שובר מתנה למישהי שאוהבים בגרסתו הקודמת:

ואחרי מתיחת פנים, קבלו אותו בגרסתו המשודרגת:

ותודה לסטודיו של ציפורה על הדיוק והיופי הזה.
מרוב שזה יפה, בא לי להעניק לעצמי סדנת סטיילינג בהפתעה, כלומר במתנה, כלומר גיפט סטייל (:
לחצי כדי לראות מקרוב וגם – גם את מוזמנת.

אגב, עד שהגענו לשם החדש – גיפט סטייל, היו הרבה מועמדים לכתר…
עשיתי משאל עם בסטורי, והיצירתיות שלכן הובילה, בסופו של דבר, שלישייה מנצחת לגמר:

סדנת סטיילינג בהפתעה, (שזה השם המקורי ורובכן הצבעתן לו)
מלתחה בהפתעה (והבנו יחד שזה לא מדויק, כי הסדנה היא לא רק בניית מלתחה חדשה, היא הרבה מעבר…)
גיפט סטייל (שנכנס לגמר ממש ברגע האחרון. )

בום!

ורגע לפני שנגיע לסדנת סטיילינג בכנרת, אני רוצה רגע לשתף את כל האמהות הנפלאות שקוראות אותי עכשיו:

על במת החיים שלך, אך אחד לא מוחא לך כפיים.

אף אחד לא רואה שאת ערה רוב הלילה. אף אחד לא יודע שהוא מוציא שיניים / חום / ויראלי / השם יודע מה…

אף אחד לא מרגיש במקומך את הקושי בהנקה, בגמילה, ברוטציה ביניהם, בעיניים שרוצות לישון, בלב שרוצה להגשים ולהיות ולהחזיק את הכל.

בזוגיות – להיות לתפארת. להיות ראויה. להמליך, להיות מלכה.

באמהות – להיות אי של מהות ומשמעות לזוג עיניים שמביטות לך בנשמה, ועבורם, את כל העולם.

כל העולם.

בבית – להיות אם הממלכה. זאת שמנקה ומבשלת ומסדרת ומקפלת ולעוד מליון ואחת משימות – דואגת.

רק ששם, כלומר כאן, אף אחד לא רואה, מתעד אותך, את הרגעים, הפעולות, התחושות, העוצמות, האהבה האינסופית.

אסביר במילים פשוטות:

כשאני מנחה סדנת סטיילינג קבוצתית, אני מקבלת מחיאות כפיים, זאת העבודה שלי, ואם הקהל נהנה – גם אם הוא קהל של אישה אחת בסדנה אישית – אז אני מקבלת מחיאות.

המחיאות לפעמים מגיעות כמחמאות, כמילים טובות, כפרגון, הערכה ותודה.

כל אישה בעבודה שלה, כשהיא משקיעה, ועושה כמיטב יכולתה, אני רוצה להאמין שהיא מקבלת הערכה, זה לא צריך להיות מחיאות כפיים אמיתיות כף אל כף,
עצם ההערכה וההוקרה, מקבילים למחיאה, כן?

אז כשאת בעבודה שלך, ואת מקבלת הערכה, זה כל כך מרפד את האתגרים שהיית צריכה לעבור בדרך.
כי עכשיו נעים לך ואת מרגישה שזה שווה את זה.
כי מי לא רוצה וצריך לקבל הוקרה על פועלו?

ככה זה עם הבמה המקצועית.
את מקבלת מיד את הפידבק. (הערכת עובד בסוף השנה עדיין נחשבת "מיד"…. )
ואם עשית דברים לא טובים, יש לך הזדמנות לתקן. להיות טובה יותר, ממוקדת יותר,
(כעצמאית, אני שולחת משוב ללקוחות שלי כדי להשתפר ולהצליח לדייק את המסע שאני עוברת איתכן)
המטרה היא להיות היום, טובה יותר מאתמול.
ללמוד מטעויות. להשתפר.
להיות גרסה טובה יותר של עצמי.

ובדיוק כאן אני רוצה רגע לדבר על השליחות. ועל הגשמה עצמית ועל גידול ילדים.

כל אמא טרייה תאמר לכן שלפעמים היא לא קיימת. לפעמים, אנחנו מרגישות כל כך בתחתית סולם העדיפויות, שלא ברור אם נצליח אי פעם לטפס משם.

וכתבתי על זה כאן וכאן וכאן.

היום אני רוצה להתמקד בצד הפרקטי של השגרה, ברוטינה, במה שלפעמים מובן מאליו.

כשאת נותנת את הנשמה שלך בבית, וכדי להגשים את עצמך ולהצליח לשלב קריירה עם אמהות, את חייבת לבקש עזרה.

כשהייתי רווקה, הייתי יכולה להמשיך להיות ציפור נודדת בודדה בעולם. (אם רציתי להיות כזאת)

אבל עכשיו, כשאני אמא, כדי להצליח, כדי לגרום לדברים לקרות, את לומדת לבקש.

זה לא משנה אם נעזרת עם בנות משפחה, או שלקחת מטפלת צמודה ועוזרת לבית ומה שזה לא יהיה.

את ורק את האחראית הבלעדית (יחד עם השותף שלך בעלך ויחד עם שותף העל -אלוהים, כן זה ברור, כן זה לא מובן מאליו, אבל רגע, אני רוצה להגיע לנקודה…)

והילדים האלו, הם שלך.
עם העומס על הכתפיים, ובגב התחתון, ובנשימה שלך את מרגישה את הרגשות שלהם,
ואת חיה אותם, ומשתדלת לא לחיות במקומם,
וזה לא עסק שמקסימום זה הצליח. זה נשמות. זה עולם ומלואו ודווקא בגלל שאין מקום לטעויות אנחנו כול היום עושות איתם ניסוי וטעייה (:
כי יש פקולטה למנהל עסקים ומשפטים ואפילו פסיכולוגיה.
אבל אין פקולטה להורות.

ובמקומות הקטנים האלה, ברגעים האלו, אני פשוט מרימה את העיניים לשמים ומדברת איתו הכי ישיר בעולם:

אבאל'ה, אתה נתת לי את האוצרות האלה, את היהלומים, את הלב הפועם, את הנשמות הטהורות.
בבקשה ממך, תשמור עליהם, אני רק שליחה שזכיתי להביא אותם לעולם.

ותקשיבו המשפט הזה, יש בו כל כך הרבה אמת ופשטות וניקיון מה "אגו" שהם הילדים שלי ואני יודעת ויכולה.

לא, אני לא יודעת כלום.

אבל אני משתדלת.

כן, אני טועה ובכל יום קמה – נופלת אבל גם קצת משתפרת.

אבא שבשמים, הילדים האלו – הם שלך. שלך. שלך.

נתת לי אותם במתנה. תן לי את הכוח. תן לי את האמונה.

תן בי את ההבנה שאזכור בכל רגע שכלום לי שלי, ואני רק שליחה.

וכשאת שליחה, אז משום מקום, נהיה לך כוח, מעצם הרעיון על השליחות, את מקבלת כנפיים.

אז אולי בסוף היום, אף אחד לא מוחא לי כפיים. ואף אחד לא נותן לי משוב (חוץ מעצמי על עצמי ואנחנו המבקרות הכי קשוחות ביקום!)

אבל אני מקבלת כנפיים. לעוף. לעוף על החיים שלי.
לעוף עם מתנות החיים שנתת לי.

והשליחות שלך, עם כנפיים, הרבה יותר עוצמתית משליחות עם כפיים.

כי בזכות הכנפיים של הילדים שלך, את נוסקת אל על. את "עפה" הכי גבוה שאפשר.

אז נחזור רגע לסדנה…

השאלה היא: אם הייתי בכנרת ולא צלמתי אותה, זה עדיין נחשב שהייתי שם? (:

ובכן, לילה לפני – כמעט לא עצמתי עין. הילדים, שיהיו בריאים, קלטו בחושים המיוחדים שלהם, שאמא מתארגנת לסדנה.
אבל לא סדנה פרטית אישית שהיא נוסעת בכיף שלה. שהיא עושה בעצימת עיניים.
אלא, משהו גדול יותר.
ובסדנה הזאת החלטתי שממש בא לי לפנק את הנשים בנופש הזה בכנרת.

שאלתי את עצמי: אם נניח, רק נניח, כן?! (:
הייתי בחופש עם נשים במלון, מה הייתי רוצה לקבל?

סדנת סטיילינג, כמובן!

יופי. אז יש סדנה (:

ורציתי להעניק להן שי קטן. ממני.

נכון, אני לא צריכה וזה לא כתוב בחוזה אבל מי אמר שצריך לעשות מה שכתוב ומה שצריך?

וכאן המגדלור נכנס לתמונה (:

שאלתי אותו מה כדאי והוא אמר לי:

מה נשים אוהבות? מה נשים רוצות?

אז אחרי שדאגו לכן לתוכן איכותי, מעשיר, מפרה, כיפי ומהנה,
והרי תוכן זה עולם מופשט, כן?
אני חושבת שנשים היו שמחות לקבל משהו גם בעולם הממשי.
מתנה שאפשר להחזיק ביד, משהו שמתחיל ונגמר, ובינתיים עושה טוב בלב ואולי משדרג לנו עוד משהו בעולם הקיומי.

אז התייעצתי, ובדקתי וברגע אחד פשוט הבנתי:
אעניק לכן את מה שעושה לי טוב. הכי טוב. את מה שאני מקבלת עליו הכי הרבה מחמאות.
משהו ש"עובד" שנותן תוצאות. שבאמת מצליח לשנות משהו בעולם החיצוני.

וכמו תמיד, הכל מתחיל במתן מענה לבעיה, לקושי.
אז את חברת ליראק הכרתי בתקופת הקורונה. רציתי למנוע סימני מתיחה בהיריון של אמרי, התחלתי להשתמש במוצרים של החברה,
ואז אחרי לידה, השתמשתי בסרום שמבטיח לטשטש עד להעלים סימני מתיחה בגוף.
והאמת? הייתי קצת סקפטית, כי אחרי הלידה של ארייה לא השתמשתי בזה (כי עדיין לא הכרתי אותם) והיו לי "סימנים של אהבה"
עוד מההיריון שלה, ושמעתי שהוא מעלים גם רטרואקטיבית ובתכל'ס ממש הופתעתי לטובה.
הופתעתי שמוצר חיצוני מצליח לחדור פנימה ולחדש את הרקמות ולטשטש סימנים בגוף.
ועם הזמן, אמרתי לעצמי, אם לחברה הזאת, שעושה מחקרים בתחום הקוסמטיקה והמוצרים שלה באמת עובדים, אולי יש לה עוד דברים להציע?

ואז התחיל סיפור אהבה.

כי מהרגע שהשתמשתי במוצרים של ליראק לא יכולתי לחזור להשתמש בשום מוצר אחר.
את רואה את התוצאות.

נשים שלא פגשו אותי כל תקופת הקורונה ועכשיו רואות אותי, שואלות: מה שינית באיפור? מה עשית בפנים?

אפילו מישהו (שקצת בעינייינים) אמר לי: תקשיבי, אני לא יודע מה עשית עם 2 תינוקות לבד בבית בקורונה, אבל דבר אחד ניכר לעין:

למדת להתאפר.

אז לכי תסבירי לו שיש לך את רוטינת האיפור הקבועה כבר יותר מידי שנים ומה שהחלפת זה את המוצרים.
אותו תהליך – מוצרים אחרים – ושינוי ניכר לעין. משמעותי.
אני יכולה לתאר במילים ולכתוב בלוג שלם על המוצרים והאהבה אבל חשוב לי לסיים את הפוסט הזה בכנרת.
אז בואו נגיע לשם כבר (:

ואחרי שניסיתי את כל המוצרים שלהם כמעט, הנה חמישייה מנצחת שלי:

1.מסיכת פנים
שנותנת תחושה שיצאת הרגע מטיפול פנים, מחדשת את העור. אני משתדלת לעשות פעם בשבוע לכבוד שבת המלכה. 5 דקות השקעה ומקסימום תוצאה.

2.קרם עיניים
שמטשטש היעדר שעות שינה ועיגולים שחורים מתחת העיניים, והוא בעצם מוצר טיפוח טיפולי עם קונסילר. אין דברים כאלה.

3.סרום לפנים
שזה הדבר. אם את רוצה מוצר טיפוח אחד. לנסות. תנסי את הסרום הזה. אחרי שבועיים את כבר רואה תוצאות. הוא נותן זוהר. ומשתמשים בו לפני קרם
לחות. והוא לא מעלים קמטים אבל הוא כאילו מחליק אותם ופשוט עושה לי אור בפנים. בזכותו, אני מתאפרת הרבה פחות. אבל כשאני מתאפרת? זה עולם אחר. המייקאפ והכל יושב מליון דולר.

4.מייקאפ
גם מוצר מטפח מגן ושומר על עור הפנים וגם מוצר איפור מעולה. ניסיתי המון, ובזה התאהבתי! איך בוחרים גוון למייקאפ? אפשר להתייעץ איתם על הכל!

5.סרום לגוף לנשים אחרי לידה
(ואם את בהיריון יש ג'ל למניעת סימני מתיחה) כדי להעלים ולטשטש את הסימנים. כן הם סימנים של אהבה, ולא הייתי מחליפה אותם בעד שום הון שבעולם. אבל אם אפשר להביא ילדים לעולם וגם לטפל בסימנים ולטשטש אותם, אז למה לא בעצם? לשיקולך… (:

כאן את מוזמנת למצוא את החמישייה שלך, השלל מגיע הביתה עם משלוח תוך יום יומיים ופשוט כיף לדאוג לעצמך ולטפח.
וליהנות מהנחה משמעותית בכל קנייה עם קוד קופון: DUKASIT

בקיצור, בחרתי להעניק להן בסדנה – תיק איפור עם "ממתקים" מוקטנים שכיף לשים בתיק וכול אישה אוהבת לקבל (:

ותודה לחברת ליראק שאפשרתם לי לפנק 70 ! נשים מדהימות בסדנת סטיילינג בכנרת.
( בתמונה רק קומץ נשים קטן שהסכים לשתף את הצילום)

אז שי קטן ומפנק לכל משתתפת – יש.

עכשיו, תגידו לי, איך מעבירים סדנה אחרי מה שתארתי קודם?

באמת שלא היה לי מושג,
אז רק אניח כאן את מה שכתבתי למגדלור, כשהוא היה בארה"ב (איך הם יודעים לטוס לחו"ל בדיוק בימים הכי מאתגרים שלך עלי אדמות… אה??!)

ובכן:

מגדלור שלי,

מכתב אישי יחכה לך כשתחזור מחו"ל ✈️

בינתיים, רציתי להקדיש לך את הפוסט הזה.

לא תמונה זוגית שלנו.

לא לכתוב כמה אתה מושלם (חמסה עליך!)

את כל הדברים הקיטשיים (והמתוקים האלו) אשמור ליום אחר.

היום, כשאתה שם ואני כאן,

דווקא עכשיו ברגע הזה ממש כשאני כותבת פוסט חדש לבלוג (רק אלוהים יודע כמה חיכיתי לרגע הזה!)

אני עוצרת הכל ומשתפת את הסרטון הזה. (וכאן בעצם שלחתי לו קישור לסרטון ששיתפתי באינסטוש ואם את עוקבת אחריי שם, אין סיכוי שפספסת אותו… )

התיעוד הזה הוא הגשמת חלום.

ואתה יודע כמה חשובה לי ההגשמה העצמית שלי, לצד, יד ביד, עם השליחות הכי חשובה ביקום – להיות אמא.

אז ביום רביעי ההוא, כשנסעתי לכנרת, להנחות סדנת סטיילינג בנופש לנשים, אתה יודע כמה דברים השתבשו בדרך. ישתבח שמו!

אבל אולי בזכות כל הדברים שהשתבשו – העברתי את ההרצאה הכי טובה בחיים.

וזה בזכותך.

היה שווה לחכות לך, כל יום מחדש, עד שזכיתי להכיר אותך, עד שזכיתי להתחתן איתך בג׳ תמוז תשע״ז.

גאה להיות אשתך,

כל מה ששלי – שלך!!!

ובהזדמנות זו, אני רוצה לומר שוב תודה גדולה למשפחות המופלאות שלנו שגרמו לכל הדבר הזה לקרות הכי טוב שאפשר.
לא למרות הכל, אלא, בזכות הכל. כי להיות אמא – זאת הזכות הכי גדולה בעולם.

תודה על הזכות,

אפרת, דוכסית

אהבת? לחצי לייק!

תרצי לקבל מייל בכל פעם שעולה פוסט חדש בבלוג?
מלאי כאן את פרטייך:

8 תגובות

  1. TEHILA 30/06/2021 ב 7:36

    אפרת
    כל פעם שאני רואה פוסט חדש שלך אני מתרגשת
    כל פוסט שלך מזיז לי את הלב
    כיף לקרוא את האופטמיות והאמונה שלך בכל דבר שאת עושה
    אני לא יודעת מה את שמה בפוסטים שלך שאני עם הפרעת קשב שקוראת בדכ בדילוגים,קוראת כל מילה שלך.
    תודה עלייך

    • דוכסית 01/07/2021 ב 6:44

      תהילה יקרה, ריגשת אותי ממש! תודה על המילים הטובות. איזה כיף שאת והלב שלך כאן. תבורכי.

  2. אורטל 01/07/2021 ב 12:38

    וואו! כמה רחשי לב בנושאים מגוונים בפוסט אחד!
    מרגשת מרגשת מרגשת!
    כיף שאת מזכירה לנו כמה עוצמות יש בנו וכמה כלום לא מובן מאליו.
    את מלאה באמונה ובאהבה ונהנית ממפעל חייך.
    וקראתי עד הסוף! שווה כל מילה בפוסט
    אוהבת
    אורטל

  3. ortal 01/07/2021 ב 16:29

    אהובה יקרה
    מרגש לקרוא כל מילה כאן שמתחברת לאמונה החזקה שיש לך בלב ובחיים עצמם זה מונגש פה!!!
    כמה את עוצמתית בנסיונות החיים ולוקחת הכל למום שלך.
    זה זכות גדולה.
    תודה על הכוחות שאת נותנת פה.
    אוהבת ומעריכה אותך

  4. מלכי 07/07/2021 ב 16:21

    ואוו סוףסוף הגעתי לקרוא את הבלוג האחרון ( אני חולמת על זה מאז שהעלת לסטטוס;) אני עם דמעות!
    איך את תמיד מצליחה לכתוב את מה שהלב מרגיש♥️
    תודה עליך

    • דוכסית 15/07/2021 ב 10:36

      ריגשת אותי. מדהימה שאת! תודה על המילים הטובות חיממת לי את הלב.

  5. בתיה 15/07/2021 ב 10:01

    אפרת היקרה, מגיעה לאזור הכנרת ולא מעדכנת.. בפעם הבאה את מוזמנת לקפה ויותר מזה… בתיה

    • דוכסית 15/07/2021 ב 10:35

      רשמתי לפניי. נשמה שאת! אשמח מאוד מאוד לבוא בע"ה.

להגיב על אורטל לבטל

שדות חובה (*)